כאתר המוביל להזמנת חדרי בריחה, חשוב לנו ליצור מאגר רחב של חוות דעת מאנשים אמיתיים שביקרו בחדרים. כחלק ממאמצים אלו יזמנו את פרויקט "בלוגרים אורחים", במסגרתו אנו שולחים גולשים וותיקים ומנוסים לביקור בחדרי בריחה שונים. הבלוגרים אינם קשורים לחדר כזה או אחר והם מתבקשים לכתוב חוות דעת אותנטית ואמינה על החדר המסוקר.
השבוע, במסגרת הפרויקט שלחנו קבוצת כתבים חרדים לחדר הבריחה הירושלמי הוותיק "איום חד משמעי".
האנשים:
ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו, עם מגוון מופלא של אוכלוסיות. היה אך טבעי שנשלח קבוצת כתבים ואנשי תקשורת חרדיים להתנסות בחדר בריחה. חיפשנו עבורם חדר בריחה ירושלמי ותיק וטוב שנוכל להיות סמוכים ובטוחים שיתן להם את מלוא החוויה, בכל זאת, אין תחליף לרושם ראשוני... האם הצלחנו במשימה?
המקום והזמן:
חדר הבריחה "איום חד משמעי", מבית חברת BQuest, מוגדר כחדר קשה. אולם החבורה שלנו לא נרתעה והגיעה מוכנה לאתגר בשישי צהרים.
חוות הדעת:
ירושלים, יום שישי ארוך של קיץ. רצינו לעשות משהו מאתגר שיגרום ליום הזה להיות חוויה בלתי נשכחת. על חדרי בריחה שמענו לא פעם, וההזדמנות לחוות את זה לא איחרה לבוא. הוזמנו ללכת לחדר בריחה בתלפיות בשם "איום חד משמעי". קראנו ביקורות על החדר, הביקורות ציינו שמדובר בחדר קשה אבל מאתגר, אבל אנחנו חובבי אתגרים ולמרות שזאת פעם ראשונה החלטנו בכל זאת להתמודד עם האתגר.
הדגים לשבת כבר על האש, ואנו שמנו פעמינו בואכה איזור התעשייה תלפיות, מרחק 7 דקות נסיעה. קיווינו לסיים את האתגר תוך פחות משעה בכדי להוציא את הדגים מהאש טרם השבת פורשת כנפיה על ירושלים. קיבל אותנו אנטון, מבעלי החדר, שהיה נחמד מאוד וכשהבין שזאת פעם ראשונה שלנו, נתן לנו הסבר מפורט על הטרנד ותדרוך על החדר והיצירה שעומדת מאחוריו. כהרגלי, הגנבתי שאלה, "מה הרעיון והחזון שמאחורי החדר?" הוא ענה לי בנימוס ובסבלנות אין קץ על חזון והרעיון לגרום למוח להיכנס ללחץ ותוך כדי כך להצליח לחשוב על החידות שבחדר.
הפקדנו את הטלפונים בידיו האמונות של אנטון, על מנת שנוכל לחוות את החוויה במלואה ולהתנתק לרגע מהעולם שסביבנו, ונכנסנו לחדר. התגובה הראשונית היתה הלם! עמדנו דקות ספורות דוממים, ללא יכולת תגובה או כיוון של מה עלינו לעשות בכלל. מנסים למצוא איזשהוא רמז, קצה חוט, רעיון. להיכנס לראש של יוצר החדר ולהבין מה הוא חשב... כעבור דקות ספורות התעשתנו והתאפסנו על עצמנו, עצרנו הכול והתחלנו לחשוב. לאט לאט הצלחנו להבין מי נגד מי.
החדר שהיה נראה תמים התברר למעשה כחדר שמסתתרו בו רעיונות ועומקים על גבול ההזוי, חידות שמעולם לא ראיתי או חשבתי שקימות. יתכן שחלק מהתחושה נבעה עקב העובדה שמדובר בחדר ראשון שלנו, כך שאנו לא מורגלים בסוג כזה של חידות, אולם ללא ספק התחושה היתה מיוחדת. הזמן רץ, הפצצה המשיכה לתקתק, הלחץ עלה והמוח לא הפסיק לחשוב. בתוך הקבוצה היו מספר חברים מנוסים שאמרו שלאחר החידות הראשונות ובחלוף ההלם ההתחלתי, הכל יתחיל לרוץ. אולם התברר שהתבדינו. גם ההמשך התגלה כחדר שנוצר על ידי מישהו שחושב והרבה, ושוב המוח מתחיל לעבוד ללא הפסקה. יצירתיות. גאונות וגם כמה רמזים, הצליחו לגרום לנו להגיע ליציאה. זהו, סיימנו, ניטרלנו את הפצצה ואפילו בזמן סביר של 56 דקות. ההרגשה מדהימה, המוח עדיין סוער והחוויה עדיין בוערת בעצמותינו...
למרות כל מה שקראתי וידעתי על חדרי בריחה, את החוויה הזאת לא אשכח כל כך מהר. החידות מיוחדות, האדרנלין והמוח שמנסה לחשוב מחוץ לקופסא, האינטראקציה עם שאר חברי הצוות - הפכו את החוויה למיוחדת במינה. הגעתי סקפטי ולא חשבתי שאוכל להנות מפתרון חידות, אך אין ספק שזהו בילוי שלא חוויתי עד כה. החדר לא פשוט לפתרון והיו כמה חידות שממש הותירו אותנו עם פה פעור. אין ספק שעולם חדרי הבריחה הפתיע אותי לטובה, כל שנותר כעת הוא לתכן את הבריחה הבאה...
מלאי אדרלנין יצאנו מהחדר, נזכרנו בדגים שמחכים לנו על האש, ושמנו פעמינו הביתה. בכניסה לבניין הבנו שמשהו אינו כשורה - עשן סמיך אפף את כל האיזור ומשאית כיבוי אש עמדה מחוץ לבניין. "מה קרה פה?", שאלתי את אחד הכבאים בהתעניינות. "שום דבר מיוחד", הוא ענה לי, "מישהו שכח סיר דגים על האש"... אז דגים לא היו לנו בשבת, אבל היו גם היו חוויות וסיפורים בשפע.
רוצים להיות בלוגרים שלנו? רוצים שבלוגר יסקר את החדר שלכם? שלחו לנו מייל